הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
פתח/סגור תפריט

ג'לדיה (תל גלד)

​על ג'לדיה:

בחפירות ארכיאולוגיות בסביבה נמצאו חרסים מן התקופה הישראלית, אך בעיקר מן התקופה הרומית הקדומה והמאוחרת מן התקופה הביזנטית. אך עדיין אין זיהוי של ג'לדיה במקרא או ספרות חז"ל.

בתקופה הצלבנית בסביבות שנת 1,100 האזור שייך ל'רוזנות אשקלון' ומיושב ע"י מוסלמים, נוצרים סוריים ונוצרים יוונים. בחלק מן הזמן הכפרים שייכים למסדרים הנוצריים הגדולים. ג'לדיה הוא כפר גדול וחשוב ונמצא בבעלות כנסיית הקבר. אנו יודעים שגודלה של החווה הצלבנית 16 קארוקות קרקע, שהם 5,568 דונם. מספר זה הוא בסדר גודל של הרישום התורכי שאומר שגודל הכפר ג'לדיה 4,329 דונם. תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות על כל ענפיה כולל גידול בקר וצאן. הכפר היווה מרכז תעשייה חקלאית וניתן למצוא בו עדויות לתעשיית עורות ויין בהיקף מסחר גדול.

ב-8 ליולי 1948 תושבי הכפר ברחו ממנו לאחר שחטיבת גבעתי כבשה את תל צפית.

ב-54, לאחר הקמת המדינה, הוקמו בג'לדיה בחסות הממשלה חוות חקלאיות לגידול מזון והוקמה חברת 'מטעי פקאן', בשנים 1979-85 נרכשו 90% ממניות החברה ועימן השליטה על השטח ע"י מושב 'תימורים'. לאחר שהמושב הגיע להבנה שהמטעים אינם רווחים, השטח הפך כולו בהדרגה לשטח פלחה של גידולי שדה למיניהם.

טנדם על תל גלד


ג'לדיה (תל גלד)